וַאֲמַר יְיָ לִי שִׁקְרָא אָמְרִין נְבִיֵי שִׁקְרָא דְמִתְנַבַּן בִּשְׁמִי לָא שְׁלַחְתִּינוּן וְלָא פְקַדְתִּינוּן וְלָא מַלְלֵית עִמְהוֹן נְבוּאַת שְׁקַר וְאוּלְפַן וְכַדְבִין וּרְשַׁע לִבְּהוֹן אִינוּן מִתְנַבָּן לְכוֹן:
שקר וכו׳. ר״ל הלא יש להם דעת אשר המה מתנבאים בשקר כי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צוואה אף לא דברתי אליהם דבר מבלי שליחות וא״כ אין בידם לתת שום אות ומופת ובמה מחזיקים אותם לנביאים:
חזון שקר. ר״ל אם כן היה לכם לדעת שהם מתנבאים או בחזון שקר מה שראו בחלום הלילה בדמיונות כוזבות או במעשה הקסם מה שראו בכוכבים או מה ששמעו מן התרפים שהם דבר שאין בו ממש כלל או בערמת לבם יבדאו שקרים:
חזון. מראה החלום וכן הבין בכל חזון (דניאל א):
וקסם. זה ראיית הכוכבים:
ואליל. ענין דבר שאין בו ממש וכן רופאי אליל (איוב יג):
ותרמית. ענין ערמה כמו כי שקר תרמיתם (תהילים קי״ט:קי״ח):
ויאמר (תשובת ה'), לא שלחתים בשליחות אל העם, ואף לא צויתים שיעשו איזה דבר, ויותר מזה כי לא דברתי אליהם כלל אף דבור בעלמא, רק חזון שקר נבואה כוזבת ע"י כח המדמה, וקסם ע"י חזיון הכוכבים או גורלות, ויותר מזה אליל דבר שאין בם ממש כמו פסילים ותרפים, ויותר מזה תרמית לבם המה מתנבאים להם שבודים דברי מרמה מלבם:
