יִרְמְיָהוּ י״ד · ט״ז

וְעַמָא דְאִינוּן מִתְנַבָּן לְהוֹן יְהוֹן מְטָרְפִין רְמַן בְּשׁוּקֵי יְרוּשְׁלֵם מִן קֳדָם כַּפְנָא וְחַרְבָּא וְלֵית דִקְבַר לְהוֹן אִינוּן נְשֵׁיהוֹן בְּנֵיהוֹן וּבְנָתֵיהוֹן וְאֶשְׁפּוֹךְ עֲלֵיהוֹן יַת בִישַׁתְהוֹן:

מפני הרעב. אשר ימותו מפני הרעב והחרב:

ואין מקבר. כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם:

המה. הם יהיו מושלכים ונשיהם וכו׳:

ושפכתי. אשלם להם גמול רעתם:

והעם הם ג"כ יקבלו עונש על שהאמינו לדברי נביאי השקר, והיו מושלכים מפני הרעב והחרב, לענין מה שיתמו הקדים חרב לרעב, כי מיתת הרעב קשה ממיתת החרב כמ"ש טובים היו חללי חרב מחללי רעב), ולענין מה שיושלכו בלא קבורה הקדים רעב לחרב, שר"ל שע"י שעם הרעב יהיה חרב אויב לא יניח אותם לקבור מתיהם, ושפכתי עליהם את רעתם, ר"ל שכבר נתמלא המדה ואשפוך אותה על העם, שרעתם עצמם תעניש אותם: