וַאֲמָרֵית קַבֵּל בָּעוּתִי יְיָ אֱלֹהִים הָא נְבִיֵי שִׁקְרָא אָמְרִין לְהוֹן לָא תֶחְזוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא וְכַפְנָא לָא יְהֵי לְכוֹן אֲרֵי שְׁלָם דִקְשׁוֹט אֶתֵּן לְכוֹן בְּאַתְרָא הָדֵין:
ואומר אהה. אמרתי אוי לי מדוע יכלו הלא אין להם אשם כי הנה נביאי השקר מטעים אותם ואומרים להם לא תראו חרב וכו׳ ולזה חושבים שמעשיהם מרוצים לה׳ ומהראוי להביא העונש על הנביאים ההם לבד:
שלום אמת. שלום מתמיד ומתקיים:
במקום הזה. כי לא תגלו ממנה:
אהה. ענינו כמו אוי:
ואומר, ע"ז השיב ירמיה הלא עונש כזה לא יצדק רק אם הם מורדים בזדון ולהכעיס, והם מותעים ע"י נביאי השקר, שהם אומרים להם בשם ה' שלא יהיה חרב ורעב, ואם לא היו מותעים היו שומעים תוכחת נביאי האמת:
