הָבוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן יְקָרָא עַד לָא תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן עָקָא וּתְהוֹן דָמִין לְדִמְהַלְכִין כִּדְבְקִבְלָא וְעַד לָא יִתְנַגְפוּן רַגְלֵיכוֹן עַל טוּרֵי קָבָל וְתִסְבְּרוּן לִנְהוֹר וִיהֵי עֲלֵיכוֹן חֲשׁוֹךְ לְזֵיהוֹר וְהָא כְּדִבְקִבְלָא תְהוֹן מְהַלְכִין אַתּוּן:
תנו וכו׳. הכבדו לה׳ והכניעו עצמכם לפניו:
בטרם יחשיך. עד לא יחשיך עליכם מאור היום בעבור מרבית הצרות:
יתנגפו רגליכם. יוכו רגליכם באבני מכשול כשתלכו גולה על הרי חושך:
וקויתם לאור. כאשר תקוו שיהיה לכם הרווחה מה אז ישים אותה המקום לצלמות ויהיה מושם לערפל וכפל הדבר במ״ש:
יתנגפו. ענין הכאה וכן פן תגוף באבן רגליך (שם צא):
נשף. ענין חושך כמו אך חושך ישופני (שם קלט):
לצלמות. צלו של מות והוא חשכת הקבר:
ושית. ענין שימה כמו ישת חושך סתרו (שם יח):
לערפל. עב הענן:
תנו לה' כבוד בל יעבור על מה שנבוכדנצר השביעו באלהים, בטרם יחשיך, א. שה' יחשיך בהשגחה, ב. שתעלו על הרי חשך ושם יתנגפו רגליכם, ר"ל במה שילכו לבקש עזר מפרעה, כי מה שתקוו לאור יהיה חשך, כי לא יעזור אתכם, וה' ישים תקוה זאת לצלמות ולערפל:
