יְשַׁעְיָהוּ ט׳ · י״ד

זָקֵ֥ן וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ וְנָבִ֥יא מֽוֹרֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ ט׳ י״ד נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הי״ד בפרק ט׳ ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 20 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

סָב וּנְסִיב אַפִּין הוּא רֵישָׁא וְסָפַר מַלִיף שְׁקַר הוּא חֲלָשָׁא:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

זקן. והנה פירש כי הראש משל לזקן, וכן הכפה, והזנב והאגמון משל לנביא השקר:

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ונשוא פנים. מי שהכל נושאים לו פנים לפי רוב החשיבות:

מורה. המלמד לעשות שקר:

הוא הזנב. הוא השפל שבעם:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מורה. מלמד כמו את מי יורה דעה (לקמן כח):

On Your Way