עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃ {ס}

אִתְמְלִיכוּ מְלַךְ וְיַעֲדֵי מַלִלוּ פִּתְגָמָא וְלָא יִתְקַיֵם אֲרֵי בְסַעֲדָנָא אֱלָהָא:

עוצו. הטעם כל מה שתעוצו על ירושלם לא תקום העצה, והנה עוצו מהשניים הנראים, ור' משה הכהן ז"ל אמר שהוא חסר יו"ד, והיה ראוי להיותו יעוצו כמו זכורו (נחמיה ד' ח'):

כי עמנו אל. זה טעם שם בן הנביא:

עצו וכו׳. התייעצו מה לעשות ומה בכך כי הלא תופר:

דבר וכו׳. דברו דבריכם אבל לא תתקיים כי עמנו אל ולא יעזבנו בידכם: