כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם־הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ לִי בְּמִתְקַף נְבוּאָתָא וְאֶלְפֵנִי מִלְמֵהַךְ בְּאוֹרַח עַמָא הָדֵין לְמֵימָר:

כי בחזקת היד. כאשר התחזקה עלי הנבואה כמו היתה עלי יד יי (יחזקאל ל"ז א'):

ויסרני. דגשות הס"מך לבלוע היו"ד שהוא פ"א הפועל כמו בטרם אצרך בבטן (ירמיה א' ח'), והנה 'ויסרני' שיורה [צ"ל יורה] על יושר פירושי במלת טמא שפתים (ישעיהו ו' ה'):

כי כה אמר ה׳ אלי. חוזר למעלה שאמר עצו עצה ותופר וכן כי כה אמר ה׳ אלי שיופר עצתכם וכו׳:

בחזקת היד. ר״ל יפר עצתם בחוזק יד ובזרוע נטויה כגבור ואיש מלחמה כי יכה כל חילו הרב:

ויסרני. גם הוכיח והזהיר אותי מלכת בדרך העם הזה והם שבנא וסיעתו המה הרוב מול חזקיה וסיעתו והתורה אמרה אחרי רבים להטות מ״מ לא עם סנחריב:

לאמר. וכה אמר אלי: