וַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ׃

וַאֲמַר בְּרַם עַמִי אִינוּן בְּנַיָא דְלָא יְשַׁקְרוּן וַהֲוָה מֵימְרֵהּ לְהוֹן פָּרִיק:

ויאמר. הטעם כי אמר, כדרך בן אדם שחשב שיהיו בנים נאמנים, על כן הושיעם:

ויאמר. כשהוציאם ממצרים אמר אך המה לבד עמי המה ובהם בחרתי מכל העכו״ם ולבנים יחשבו לי ולא ישקרו בי לעזבני ולכן היה להם למושיע: