יְשַׁעְיָהוּ ס״ג · ט׳

בְּֽכׇל־צָרָתָ֣ם ׀ (לא) [ל֣וֹ] צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כׇּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּכָל עִדַן דְחָבוּ קֳדָמוֹהִי לְאַיְתָאָה עֲלֵיהוֹן עָקָא לָא אָעִיק לְהוֹן וּמַלְאַךְ שְׁלִיחַ מִן קֳדָמוֹהִי פְרֵיקִינוּן בְּרַחֲמָתֵהּ וּבִמְחָסֵהּ עֲלֵיהוֹן הָא שֵׁיזְבִינוּן וְנַטְלִינוּן וְסוֹבְרִינוּן כָּל יוֹמֵי עַלְמָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לא צר. האמת שהוא בוי"ו, כטעם ותקצר נפשו (שופטים י' ט"ו), דרך משל להבין [השומעים], כאלו גם הוא הוה [צ"ל היה] בצרה על כן מהר להושיעם:

ומלאך פניו הושיעם. וכן כתיב וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במדבר כ"א י"ט), ואיננו משה כלל:

וינטלם. כמו ונטל החול (משלי כ"ז ג'), והנה הטעם שגאלם ממצרים וינשאם בארצם, על כן אמר כל ימי עולם כל הימים שהיו בארצם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בכל צרתם. בכל זמן שהיו בצרה היה לו צר:

ומלאך פניו. מלאך המשמש לפניו הושיעם בשליחות המקום:

באהבתו. בעבור אהבתו להם וחמלתו עליהם גאלם מן הצרה הבאה:

וינטלם. סבל משאם לתת די מחסורם כל ימי עולם בכל שני הדורות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ובחמלתו. מלשון חמלה ורחמנות:

וינטלם. ענין סבל המשא כמו כי נטל עליו (איכה ג) ולתוספות ביאור אמר וינשאם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל