יְשַׁעְיָהוּ ס״ג · ז׳

חַֽסְדֵ֨י יְהֹוָ֤ה ׀ אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהֹוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהֹוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ ס״ג ז׳ נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הז׳ בפרק ס״ג ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 19 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲמַר נְבִיָא טִיבוּתָא דַייָ אֲנָא מַדְכַּר תּוּשְׁבַּחְתָּא דַייָ כְּעַל כָּל דְגַמְלָנָא יְיָ וְסַגִי טוּבֵהּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל דְגַמְלִינוּן כְּרַחֲמוֹהִי וּכְסַגְיוּת טוּבֵהּ:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

חסדי. אז יודו משכילי ישראל על רוב החסדים שעשה השם עם ישראל בצאתם ממצרים, גם בגלות, ושהושיעם והשיבם אל ארצם:

וטעם תהלות יי. כי מזכיר חסדי השם זאת היא תהלתו:

ורב טוב. תואר השם, שהוא רב טוב:

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

חסדי ה׳ אזכיר. אמר הנביא אזכיר את ישראל חסדי ה׳ שעשה עמהם אשר מהראוי להרבות תהלות ה׳ כפי הראוי להללו על כל הטובה אשר גמלנו ה׳ ורב הטוב הנתון לישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו ולא בצדקותינו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

גמלנו. מל׳ גמול ותשלום טובה:

On Your Way