וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם׃ {ס}

וַאֲקַטֵל עַמְמַיָא בְּרוּגְזִי וַאֲדוֹשְׁשִׁינוֹן בְּחֵימְתִי וְאֶרְמֵי לַאֲרַע אַרְעִיתָא קְטִילֵי גִבָּרֵיהוֹן:

ואבוס עמים. אחרים לבד מאדום:

ואוריד לארץ נצחם. כמו אשפוך לארץ דמם:

ואבוס. ארמוס את האומות באפי ואשכר אותם בכוס חמתי (המשיל חמת המקום ליין המשכר המבלבל דעת האדם):

ואוריד לארץ נצחם. את דמם אשפוך לארץ:

ואבוס. ענין רמיסה כמו כגבורים בוסים (זכריה י):

ואשכרם. מלשון שכרות ובלבול הדעת:

נצחם. דמה: