נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃

עַסֵינָא מִן קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבָנָא דְמִתְכַּנְשִׁין עֲלָנָא כְּדוּבִין כּוּלָנָא וּכְיוֹנִין נָהָמָא נָהֵימְנָא סַבַּרְנָא לְדִינָא וְלֵית לְפוּרְקָנָא אִתְרְחֵק מִנָנָא:

נהמה כדובים וגו'. והטעם, נצעק ואין מושיע, ואין מי שיעשה לנו משפט:

נהמה. מרוב הצרות נהמה כולנו כדובים וכיונים המהגים:

נקוה למשפט. שיעשה משפט בהעכו״ם לנקום נקמתינו:

ואין. אין משפט:

לישועה. נקוה לישועה והנה רחקה ממנו ולא באה:

נהמה. מלשון המייה:

כדובים. שם חיה:

הגה נהגה. ענין צפצוף היונים כמו אהגה כיונה (לעיל לח):