כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַעֲוֺנֹתֵ֖ינוּ יְדַעֲנֽוּם׃

אֲרֵי סַגִיאִין חוֹבָנָא קֳדָמָךְ וְחַטָאנָא אַסְהִידוּ בָנָא אֲרֵי חוֹבָנָא גְלַן לָנָא זַעֲוָיָתָנָא יְדַעְנָא לְהוֹן:

כי וגו'. אלה דברי הנביא על לשון ישראל שיודו לשם עונותם:

ענתה בנו. כמו לא תענה ברעך (שמות כ' י"ג):

כי פשעינו אתנו. הם עוד:

כי רבו. מה שפשענו נגדך רבו מאד:

וחטאתינו. כ״א מהחטאים העידה בנו לקטרג עלינו:

אתנו. ר״ל עדיין לא עזבנום:

ידענום. ידועים הם לנו ומכירים בהם ולא בלא דעת עשינו אותם:

ענתה. העידה כמו לא תענה (שמות כ):