וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃

ולבית יעקב חטאתם. אלו עמי הארץ שאף זדונם שגגה:

וְקָדָמַי יוֹם יוֹם אוּלְפַן תָּבְעִין כְּאִלוּ לְמֵידַע אוֹרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמַי צָבָן כְּעַמָא דְזָכוּ עֲבַד וּמִדִין אֱלָהֵהּ לָא אִתְרַחֵק שַׁאֲלִין מִן קֳדָמַי דִין וּקְשׁוֹט כְּאִלוּ לְאִתְקְרָבָא לִדְחַלְתָּא דַייָ צָבָן:

ואותי יום יום ידרושון. בפה (ובדעת):

ודעת דרכי יחפצון. בדבור שישאלון אליהם משפטי צדק, והם חפצים להיותם קרובים אלי:

ואותי יום וכו׳. ר״ל והם מראים עצמן כצדיקים כי בכל יום ידרשו אותי להתפלל אלי:

ודעת. חפצים לדעת דרכי תורתי:

כגוי וכו׳. כאלו היה גוי העושה צדקה בכל עת ולא עזב משפט אלהיו שדרכו לחקור לדעת את המשפט כן ישאלני הם משפטי צדק וחפצים להתקרב אל אלהים לדעת מצותיו ור״ל כן מראין עצמם כאלו היו חרדים על המצות אבל לא כן הוא: