קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃

והגד לעמי פשעם. אלו תלמידי חכמים שכל שגגתם פשע ששגג' תלמוד עולה זדון:

נְבִיָא אַכְלֵי בִגְרוֹנָךְ לָא תִמְנַע כְּקַל שׁוֹפָרָא אֲרֵים קָלָךְ וְחַוֵי לְעַמִי מִרְדֵיהוֹן וּלְבֵית יַעֲקֹב חוֹבֵיהוֹן:

קרא. דבר השם אל נביאו קרא בגרון אל תחשוך הקריאה, כי חשך פועל יוצא:

כשופר. שישמעו כולם:

קרא בגרון. זהו מאמר ה׳ אל הנביא קרא בגרון ר״ל קרא בקול רם ביותר עד שיצא הקול מן הגרון כדרך הצועק להיות נשמע למרחוק:

אל תחשוך. אל תמנע הקריאה כשופר. כהרמת קול השופר:

והגד לעמי פשעם. אמור להם במה הם פושעים והוכיחם עליהם:

ולבית וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

בגרון. בצואר:

אל תחשוך. אל תמנע כמו ולא חשכת (בראשית כ״ב):

הרם. מלשון הרמה: