כֹּ֖ל חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י אֵתָ֕יוּ לֶאֱכֹ֥ל כׇּל־חַיְת֖וֹ בַּיָּֽעַר׃ {פ}

כָּל מַלְכֵי עַמְמַיָא דְמִתְכַּנְשִׁין לַאֲקָעָא לִיךְ יְרוּשְׁלֵם בְּגַוִיךְ יִתְרְמוּן יְהוֹן לְמֵיכַל לְחַיַת בְּרָא תִּשְׂבַּע מִנְהוֹן חֵיוַת חוּרְשָׁא:

כל וגו'. הטעם שהצדיקים גם הגרים ישובו, רק המקטרים לע"ז לא ישובו, והנה אתיו לשון ציווי, כמו אם תבעיון בעיו שובו אתיו (ישעיהו כ"א י"ב) כמו בואו, מגזרת אתא מרבבות קודש (דברים ל"ג ב'), והטעם, כי השם צוה לאומות העולם הרשעים, להרוג רשעי ישראל, כמו החיות שתהרוגנ' אלה את אלה:

כל חיתו שדי. חיות השדה אין כחם רב כחיות היער ואמר האומות הנמשלות לחית השדה והם אותם שלא אמצו לבם ונתגיירו:

אתיו. בואו לאכול ולרצות את האומות הנמשלות לחיות אשר ביער והם אותם שאמצו לבם ועמדו במרדם:

חיתו. הוי״ו יתירה:

אתיו. בואו כמו שובו אתיו (לעיל כא):