יְשַׁעְיָהוּ מ״ז · ט׳

וְיָתְיָן לִיךְ תַּרְתֵּין אִלֵין זְמַן בְּיוֹמָא חַד תְּכַל וְאַרְמְלוּ כִּדְשָׁלְמָן יֵיתוּן עֲלָךְ בִּסְגִיאוּת חָרָשָׁךְ בִּתְקוֹף קְסָמָךְ לַחֲדָא:

ותבאנה. חסרון המלוכה ומות הבנים:

כתומם. כאשר היו הרעות שלמות והוא שם הפועל, וכל זה בעבור כשפיך:

שתי אלה. האלמנות והשכול תבאנה ברגע אחת כי מיד כשנהרג בלשאצר נלכדה העיר וגלו אנשיה:

ביום אחד וכו׳. יפרש בזה מה הם השתים:

כתומם. כדרך השלמתם באו עליך מבלי מחסור:

ברוב. עם רוב כשפיך ר״ל אף שאת מרובה בכשופים לא נצלת מידם

בעצמות עם חזקת חבריך אשר חזקו מאד וכפל הדבר במ״ש:

כתומם. מל׳ תם והשלמה:

בעצמת. ענין חוזק כמו ועצם כחו (דניאל ח׳):

חבריך הוא ממין הכשוף כמו וחבר חבר (דברים י״ח):