וּמִי־כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֙הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם־עוֹלָ֑ם וְאֹתִיּ֛וֹת וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹ׃

וּמַן כְּוָתִי דִין עַרְעִינָהּ וִיחַוִינָהּ וִיסַדְרִינָהּ קֳדָמַי מִשַׁוָיוּתִי עַמָא דְמִן עַלְמָא וּדְאָתְיָן וְדַעֲתִידִין לְמֵיתֵי יְחַווּן לָנָא:

ומי [כמוני]. ומי שיאמר שהוא כמוני:

יקרא. (כאמר) ירים קולו:

ויגיד. כל העוברות ויערכם לי:

משומי [עם עולם]. העם הראשון, וטעם עולם בזמן שעבר:

ואותיות. פעל שלם ואשר תבאנה, יגיד לנפשם שידעום:

ומי כמוני יקרא. ומי הוא אשר יקרא לומר שהוא כמוני ויגיד ויערוך לפני הדברים הנעשים מעת שומי עם עולם והם כל הבריות:

ואותיות. הדברים הבאים בזמן קרוב והדברים אשר תבואנה לזמן רחוק יגידו להם ר״ל בעבור עצמם להצדיק דבריהם וחוזר לתחילת המקרא לומר מי הוא אשר יגיד כאלה:

ויערכה. מל׳ עריכה וסדור:

ואותיות. הבאות כמו אתא בוקר (לעיל כ״א):

למו. להם: