יְשַׁעְיָהוּ מ״ד · ח׳

לָא תִדַחֲלוּן וְלָא תִתַּבְּרוּן הֲלָא מִבְּכֵן בְסַרְתָּךְ וְחַוֵיתִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי הֲאִית אֱלָהָא בַּר מִנִי וְלֵית דְתַקִיף אֱלָהֵן דְמִן קֳדָמַי מִתְיְהַב לֵיהּ תְּקוֹף:

אל תרהו. אין לו ריע, והמחליפים באל"ף איננו נכון במקום הזה, בעבור חסרון היו"ד מהמכתב שהו' שורש:

וטעם אל תפחדו. כאשר תבאנ' אלה הצרות אל בבל, אל תפחדו אתם (אלה אתם):

הלא מאז הודעתי אתכם ואתם עדי, והנה תראו, היש אלוה מבלעדי, ואין צור [בל ידעתי] שלא אדענו כי הוא תוהו והבל [ובוהו] ויש אומרי' שהוא כטעם ויודע בהם (שופטים ח' ט"ז) אנשי סוכות, והנכון הוא רמז להמון מעלה:

אל תפחדו. מאלהים אחרים:

הלא מאז. במעמד הר סיני השמעתיך והגדתי שאין אלוה מבלעדי ואתה עדי בדבר זה כי פתח אז שבעה רקיעים והראה להם שאין עוד אחר כן ארז״ל:

היש. וכי יש אלוה מבלעדי:

ואין צור. אין חזק בעולם אשר לא ידעתיו אני וכאומר הלא אני הוא הנותן כח לכל החזקים ומכולם ידעתי:

תרהו. אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין פחד כת״י:

צור. ענין חוזק: