כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֧ה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל וּפַרְקֵהּ יְיָ צְבָאוֹת אֲנָא הוּא דְמִלְקַדְמִין אַף עַלְמֵי עָלְמַיָא דִילִי אִינוּן וּבַר מִנִי לֵית אֱלֶהּ:

כה. מלך ישראל, בהיותם בארצם והם [צ"ל והוא] גואלם מהגלות:

יי צבאות. כי לעולם הוא מלך, והעדים צבאות השמים:

אני. מלך ראשון:

אני ראשון. ר״ל קודם בריאת העולם:

ואני אחרון. לאחר שתכלה העולם: