זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַיהֹוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃ {פ}

דֵין יֵימַר מִדָחֲלַיָא דַייָ אֲנָא וְדֵין יְצַלֵי בְשׁוּם יַעֲקֹב וְדֵין יְקָרֵיב קוּרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ וּבִשְׁמָא דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְרֵי:

זה וגו'. יהיו רבים, ורבם אוהבי השם לשוב אל ביתו:

וזה יקרא בשם יעקב. להתפאר לעיני הגוים שהוא מזרע קדוש:

וזה יכתוב ידו. חסר בי"ת, וכן הוא יכתו' בידו, לבא אל מקדש השם:

יכנה. כמו יקרא, ורבי' פירשוהו על הגרים כטעם והחזיקו עשרה אנשים (זכריה ח' כ"ג):

זה יאמר. הצדיקים שבהם יאמרו אנו מעולם לה׳ להאמין בו:

וזה יקרא בשם יעקב. אלו הקטנים בני רשעים לא יהיו נוטים אחר דעת אביהם הרשעים אלא יקראו א״ע בשם יעקב להיות צדיקים כמוהו:

וזה יכתוב ידו לה׳. אלו בעלי תשובה שיחייבו את עצמם לשוב לה׳ כמו המתחייב את עצמו בכתב ידו:

ובשם ישראל יכנה. ובהם יהיה מי אשר יכנה עצמו בשם ישראל אלו הגרים אשר יתוספו עליהם:

יכנה. שם שאינו שם העצמי וכן אכנך ולא ידעתני (לקמן מ״ה):