רׇנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֗ה הָרִ֙יעוּ֙ תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץ פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכׇל־עֵ֣ץ בּ֑וֹ כִּֽי־גָאַ֤ל יְהֹוָה֙ יַעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר׃ {ס}

שַׁבַּחוּ שְׁמַיָא אֲרֵי עֲבַד יְיָ פוּרְקַן לְעַמֵהּ יַבִּיבוּ יְסוֹדֵי אַרְעָא בּוּעוּ טוּרַיָא תּוּשְׁבַּחְתָּא חוּרְשָׁא וְכָל אִילָנַיָא דְבֵהּ אֲרֵי פְרַק יְיָ יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּבַּח:

רנו. דרך משל, כי שמחה גדולה תהיה בישראל כי בעבור ישראל שיגאלו, תגלה לכל העולם תפארת השם:

רנו שמים. הוא דרך משל ור״ל שמחה גדולה תהיה בעולם:

כי עשה ה׳. ר״ל עשה מה שעליו לעשות ולקיים והוא גאולת ישראל:

תחתיות ארץ. היא הנקודה האמצעי׳ מכדור הארצי:

יער. מקו׳ עמידת האילנו׳:

ובישראל יתפאר. ע״י גאולת ישראל יתפאר בפי כל:

הריעו. מלשון תרועה:

תחתיות. מל׳ תחת ומלמטה:

פצחו. פתחו פה בהרמת קול לרנן וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נד):

יתפאר. ענין שבח והלל: