אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֙עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וַאֲנִי־אֵֽל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אֲנָא חֲוֵיתִי לְאַבְרָהָם אֲבוּכוֹן מָה דַעֲתִיד לְמֵיתָא אֲנָא פְּרָקִית יַתְכוֹן מִמִצְרָיִם כְּמָא דְקַיְמִית לֵיהּ בֵּין בִּתְרַיָא וַאֲנָא אַשְׁמְעֵית יַתְכוֹן אוּלְפַן אוֹרַיְתִי מִסִינַי וְעַד אַתּוּן קַיָמִין וְלֵית בְּכוֹן נוּכְרִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וַאֲנָא אֱלָהָא:
אנכי הגדתי. במצרים להושיעכם:
והושעתי והשמעתי. אתכם קולי בהר סיני:
ואין בכם זר. כי ישראל לבדם היו:
ואתם עדי. והטעם ששמעתם כן מפי אבותיכם:
ואני [צ"ל אני] אל. תמיד, כטעם אני יי לא שניתי [מלאכי ג' ו']:
אנכי הגדתי. קודם כל תשועה הגדתי אותה וכן הושעתי:
והשמעתי. ר״ל לא להנביא לבד הגדתי כי אם לכולכם השמעתי על ידו:
ואין בכם זר. ר״ל לא היה מי בכם זר מלדעת הדבר כי כולכם שמעתם מהנביא:
ואתם עדי. שכן הוא האמת:
ואני אל. ר״ל אני הוא אשר הושעתי אתכם:
