הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃

החרישו אלי. כדי לשמוע דבר:

אֲצִיתוּ לְמֵימְרִי נַגְוָן וּמַלְכְּוָן יוֹסְפוּן חֵיל יִתְקָרְבוּן בְּכֵן יְמַלְלוּן כַּחֲדָא לְדִינָא נִתְקְרָב:

החרישו. כאילו אמר החרישו ושמעו אלי:

ולאומים יחליפו כח. אם יש בהם יכולת:

יגשו. ואחרי שיחליפו כח אז ידברו ונקרב למשפט לדעת, אי זה גבור:

החרישו אלי איים. יושבי האיים החרישו לשמוע אלי כי המדבר לא ישמע ולא יאזין:

יחליפו כח. יחדשו כח להתאמץ בטענות אם יוכלו להשיבני:

יגשו אז ידברו. יגשו אלי לשמוע אמרי ואז אחרי שמעם ידברו דבריהם אם ימצאו מענה:

יחדו. אני והם נקרב למשפט על מה שהם אומרים שאין היכולת בידי להציל את עמי מידם:

החרישו. ענין שתיקה כמו יחרישו באהבתו (צפניה ג):