כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהֹוָה֙ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כׇּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃

אֲרֵי רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עַל כָּל עַמְמַיָא וְרוּגְזָא עַל כָּל מַשִׁירְיָתֵיהוֹן חַיְבִינוּן מְסַרְנוּן לְקַטָלָא:

כי וגו'. כל המפרשים אומרים כי זה לעתיד, רק רבי משה הכהן אומר כי אדום חרבה בימי אשור וכל הפרשה הי' דבקה:

צבאם. הם צבא המלחמ':

כי קצף. וזהו דברי דעו אשר יש קצף ה׳ על כל העמים וזה יהיה לעתיד:

החרימם. כבר נגזר הדבר וכאלו כבר החרימם ומסרם לטבח:

החרימם. ענין אבדון וכריתה: