אֲמַר נְבִיָא יַתְבוּן בָהּ צַדִיקַיָא כָּל דִמְהַלֵךְ בִּזְכוּ וּמְמַלֵיל כֵּיוָנָן מִתְרַחֵק מִמָמוֹן דִשְׁקַר מַרְחֵיק נַפְשֵׁיהּ מִן אֲנוּסִין מְנַע יְדוֹהִי מִלְקַבָּלָא שׁוֹחְדָא מְטַמְטֵים אוּדְנֵהּ מִלְמִשְׁמַע בְּאַשְׁדֵי דַם זַכַּאי וְכָל עֵינוֹהִי מִלְמֶחְזֵי בְּעָבְדֵי בוּשׁ:
הולך וגו'. אלו דברי הנביא, כי מי שהוא הולך צדקות, והמלה חסרת בי"ת:
אוטם. סוגר כמו יאטם אזנו (תהלים נ"ח ה'), ואם הם שני בנינים:
ועוצם. כמו ויעצם את עיניכם (ישעיהו כ"ט י'), ואם הם שנים בנינים:
הולך צדקות. כאילו רוח הקודש משיב זהו המתקיים מי שהולך בדרך צדקות ומדבר מישרים ממאס בחמדת עושק:
נוער כפיו. מנער כפיו מתמוך בשוחד ולא יאבה לקחתו:
אוטם. סותם אזנו משמוע דברים המסיתים לשפוך דם:
ועוצם. סוגר עיניו מראות דבר האסור לראות:
מישרים. מל׳ ישר:
בבצע. ענין חמדה כמו מה בצע בדמי (תהילים ל׳:י׳):
מעשקות. מל׳ עושק:
נוער. ענין הפלה בתנועה חזקה:
מתמוך. ענין השענה:
אוטם. ענין סתימה כמו שקופים אטומים (מ״א ו) ועוצם ענין סגירה כמו ויעצם את עיניכם (לעיל כט):
