פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִֽי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃

אִתְבָּרוּ בְצִיוֹן חַיָבִין דַחֲלָא אֲחַדְתִּינוּן לְרַשִׁיעַיָא דַהֲווּ מְגַנְבִין אוֹרְחַתְהוֹן אָמְרִין מַן יָדוּר לָנָא בְּצִיוֹן דְבָהּ זֵיהוֹר שְׁכִינְתֵּה כְּאֶשָׁא אָכְלָא מַן יִתּוֹתָב לָנָא בִירוּשְׁלֵם עַתִידִין רַשִׁיעַיָא לְאִתְדָנָא לְאִתְמְסָרָא לִגְהִנָם יְקֵדוּת עֲלָם:

פחדו. שיפחדו מהשם בראותם גבורתו במחנה אשור ויאמרו מי ממנו שיוכל לגור ע השם שהוא אש אוכלה, וטעם בציון ששם הכבוד:

פחדו בציון. אז בבוא אשור על ציון הצדיקים בטחו בה׳ אבל החטאים פחדו:

אחזה וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

מי יגור לנו. ר״ל וכה אמרו מי הוא מעמנו שיכול לגור ולהתקיים פה מול מחנה אשור שהוא כאש אוכלה:

מי יגור וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

מוקדי עולם. ר״ל אשר שרפו והחלישו כל בני עולם:

רעדה. ענין חרדה:

חנפים. רשעים המחניפים ליצרם למלאות פתויו:

יגור. ענין מדור כמו עם לבן גרתי (בראשית לב):

לנו. כמו מעמנו:

מוקדי. ענין תבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו):