הָא שְׁמָא דַייָ מִתְגְלֵי כְמָא דְאִתְנַבִּיאוּ עֲלוֹהִי נְבִיָיא מִלְקַדְמִין תַּקִיף רוּגְזֵהּ וּקְשֵׁי מִלְסוֹבְרָא מִן קֳדָמוֹהִי עַל רַשִׁיעַיָא נְפַק לְוָט וּמֵימְרֵהּ כְּאֶשָׁא אָכְלָא:
הנה שם. טעם שם שישמע מעש' השם במחנה אשור:
וטעם ממרחק מהשמים, בעבור רדת המלאך:
וכבד משאה. כמו והמשאת החלה (שופטים כ' מ') כי שמות [רבות] הם לעשן:
הנה שם ה׳. מפלת אשור שהוא שם גבורתו של המקום הנה המפלה ההיא בא ממרחק רצה לומר מן השמים על ידי המלאך המכה בהם:
בוער אפו. הבערת האף וכובד המשא העמוסה על אשור בא ממרחק מן השמים:
שפתיו. שפתי ה׳ והוא דברי הנבואה על מפלת אשור:
ולשונו וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
זעם. כעס וקצף:
אוכלת. שורפת:
