יְשַׁעְיָהוּ ל׳ · כ״ו

וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהֹוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וִיהֵי נֵיהוֹר סִיהֲרָא כְּנֵיהוֹר שִׁמְשָׁא וְנֵיהוֹר שִׁמְשָׁא יְהֵי עֲתִיד לְאַנְהָרָא עַל חָד תְּלַת מְאָה אַרְבְּעִין וּתְלָתָא כְּנֵיהוֹר שַׁבְעַת יוֹמַיָא בְּיוֹמָא דְיָתִיב יְיָ יַת גַלְוַת עַמֵיהּ וּמְרַע מְחָתֵיהּ יָסֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והיה וגו'. כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק לעתיד, וטעם הפרשה על מלחמת גוג ומגוג, רק רבי משה הכהן אמר שהיא כולה דבקה. והנה אחריה אומר הוי היורדים מצרים וככה לפניה:

וטעם אור הלבנה. שהשם יחזק אור הלבנה והחמה אחרי הגשם הרב, וזה דבר פלא:

שבעתים. פי' כאשר פירש הנביא, כאור שבעת הימים, והטעם כאור שבעת הימים מחובר:

ביום חבוש יי. בזמן שירפ' השם מכת ישר' בימי גוג או בימי אשור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כאור החמה. תבהיק אורה כמו אור החמה:

יהיה שבעתים כאור וכו׳. יהיה שבעה פעמים ככה וחזר ופירש שיהיה כאור שבעת הימים ביחד והוא ענין משל על רוב הטובה כלפי שנאמר ביום רעה שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):

ביום חבוש. זה הטובה יהיה בעת ירפא שברם ומכתם ר״ל אחר מפלת אשור שיהיה מכה בהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חבוש. ענין כריכת מטלית על מקום השבר כמו ולא חובשו (לעיל א):

ומחץ. ענין מכה ופצע כמו מחץ ראש (תהלים קי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל