יְהֹוָה֙ בְּמִשְׁפָּ֣ט יָב֔וֹא עִם־זִקְנֵ֥י עַמּ֖וֹ וְשָׂרָ֑יו וְאַתֶּם֙ בִּעַרְתֶּ֣ם הַכֶּ֔רֶם גְּזֵלַ֥ת הֶעָנִ֖י בְּבָתֵּיכֶֽם׃

יְיָ בְּדִינָא יֵעוֹל יַת סָבֵי עַמָא וְסַרְכוֹהִי וְאַתּוּן אֲנִסְתּוּן יַת עַמִי חֲטוֹף מַסְכְּנָא בְּבָתֵּיכוֹן:

יי'. טעם ואתם, איך תשפטו עמי ואתם בערתם הכרם כמו רעיתם כמו ובער בשדה אחר (שמות כ"ב ד'), והכרם הם ישראל:

ה׳ במשפט. יערוך ויכוח עם זקני עמו ושריו וכה יאמר לא האומות השחיתו עמי אבל אתם בעצמכם רעיתם את כרמי ר״ל ישראל הקרואים כרם ה׳ צבאות (לקמן ה) הם היו לכם למרעה כי אכלתם אותם בכל פה:

גזלת העני. לא חסתם אף על העני וגזלתם אותו והנו עדיין בבתיכם ולא חזרתם לו:

ואתם. הוי״ו היא במקום אבל כמו ובעבדיך באו (בראשית מב):

בערתם. רעיתם כמו ובער בשדה אחר (שמות כ״ב:ד׳):