אֲרֵי אֲמַרְתּוּן גְזַרְנָא קְיָם עִם קְטוֹלָא וְעִם מַחְבְּלָא עֲבַדְנָא שְׁלָמָא מְחַת סַנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר דְאַתּוּן אָמְרִין לָא תֵיתֵי עֲלָנָא אֲרֵי שַׁוֵינָא בִּכְדִיב רָחֲצָנָנָא וּבְגִין שִׁקְרִין אִטַמַרְנָא:
כי כרתנו ברית. עם מות שלא נמות עתה:
ועם שאול עשינו חוזה. כמו ברית, ויאמר רבי משה הכהן כמו חזו' דרך נבואה, ומה יעשה במלת עשינו חוזה, ולפי דעתי שחוזה הוא הנביא וכן הוא ברית את מות ועם שאול עשינו ברית חוזה, כברית שתעשה על ידי נבואה:
שוט שוטף. על רעב והקרוב שהוא כן שוט נחל שוטף:
כי שמנו. הטעם אף על פי ששמנו כזב, וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה'):
כי אמרתם. אשר אמרתם בלעג הנה כרתנו ברית עם המות שלא יבא עלינו קודם הזמן ולא נירא א״כ מהפחדת הנביא:
עשינו חוזה. עשינו גבול שלא נבוא אל השאול קודם הזמן:
שוט שוטף וכו׳. כאשר יעבור מכה המתהלכת בארץ לא יבוא עלינו:
כי שמנו כזב מחסנו. נחסה בצל הכזב כי נחכם לומר לפני המכה שלא צוה המקום לבוא עלינו והוא ענין לצנות:
ובשקר נסתרנו. כפל הדבר במ״ש:
שאול. הוא בור הקבר:
חוזה. ענין גבול כמו מחוז חפצם (תהלים קז):
שוט. שבט המכה כמו שוט לסוס (משלי כז):
שוטף. ענינו מהירות ההליכה והושאל מל׳ נחל השוטף:
