לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ גַבְרִין רַשִׁיעִין שִׁלְטוֹנֵי עַמָא הָדֵין דִי בִירוּשְׁלֵם:

לכן. אנשי לצון. המתלוצצים לאמר כי דברי השם כמו צו לצו:

מושלי. יש אומרים מגזרת ממשלה, והטעם השרים, והנכון שהוא כמו על כן יאמרו המושלים (במדבר כ"א כ"ז):

אנשי לצון. המלעיגים בדברי הנביא:

מושלי. המושלים על העם אשר בירושלים:

לצון. מל׳ לץ:

מושלי. מל׳ ממשלה: