יְשַׁעְיָהוּ כ״ז · ה׳

והרג את התנין אשר בים. היא יושבת בלב ימים וכן כתיים קרויים איי הים:

אִם יִתְקְפוּן בְּפִתְגָמֵי אוֹרַיְתִי אִתְעֲבֵיד שְׁלָמָא לְהוֹן מִכְּעַן שְׁלָמָא יִתְעֲבֵיד לְהוֹן:

או יחזק. ישראל במעוזי אז לא אלחם עם יש', כטעם היה השם כאויב (איכה ב' ה'):

וטעם שלום יעשה לי פעמים, ולא עם אומות העולם בשבילם:

ויאמר רבי משה הכהן כי פירושו כן, זה שאומר לא אומר אותו בחמה שיש לי. מי יתנני. כמו מי יתן לי, וכמוהו כי ארץ הנגב נתתני (שופטים א' ט"ו), מי יתן לי השמיר והשית בכרם, והטעם אם לא יסירו ישראל הרשעים מהם אהרג הכל. או יחזק במעזי. אז ישרש יעקב:

ולפי דעתי כי חמה אין לי איננו דברי השם, ואל תתמה כי בספר הזה רבים כאלה, והנה עד קרוב הרינו חלנו, יחיו מתיך (ישעיהו כ"ו י"ח), ואלה דברי איש יהודה, אחר שהשם אמר אני יי נוצרה לרגעים, פן יפקד עליה אמרו אין אנחנו מדברים בחמה, שאם יבוא האויב לשום הכרם שמיר ושית, הייתי הורג את עצמי, כמו והיה יחזקאל לכם (יחזקאל כ"ד כ"ד) ואת שמואל (שמואל א' י"ב י"א) כאשר עשה ביום הזה (ויקרא ח' ל"ד), והנה במלחמה דבר עם מי יתנני, או יחזק השם שיתן לי עוז ברית, שיהיה השם בשלום עמי, גם האויב, אז ישרש יעקב, והוצרכתי לפירוש הזה בעבור מלת יעשה שלום לי, כי השם עושה שלום לבדו:

או יחזיק במעוזי. ר״ל או הייתי שורפה כאחת או היה כ״א שב מדרכו לאחוז במעוז שלי היא התורה שהיא לחוזק ועוז:

יעשה שלום לי. אז היה עושה שלום עמדי ולא הייתי נלחם בו:

שלום וכו׳. כפל הדבר לחוזק הענין:

יחזק. ענין אחיזה כמו ויחזיקו האנשים בידו (בראשית י״ט:ט״ז):

במעזו. מלשון עוז וחוזק וכן נקראה התורה כמו שכתוב ה׳ עוז לעמו יתן (תהילים כ״ט:י״א):