לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר (דלתיך) [דְּלָֽתְךָ֖] בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־(יעבור)־[יַעֲבׇר־]זָֽעַם׃

אֱזֵיל עַמִי עֲבֵיד לָךְ עוֹבָדִין טָבִין דְיִגְנוּן עֲלָךְ בְּעִדַן עָקָא אִטַמַר כִּזְעֵיר זְמַן עַד דְיֶעְדֵי לְוָט:

לך עמי בא בחדריך. על דעת רבי משה הכהן שיסגרו בירושלם מפני סנחריב:

חבי. יש אומרים כי בא כדרך בעלי הה"א באחרונה, כי ימצא עם לשון נקבה כמו וחטאת עמך (שמות ה' ט"ז), ורבי יהודה המדקדק נ"ע אמר כי חבי שם על משקל שבי (ישעיהו כ' ד'), והראשון הוא האמת:

לך עמי. מאמר הנביא בדרך משל בוא בחדרך וסגור הדלת בעדך שלא יוכל לבוא מי אצלך לעשות עמך רעה וסתרי כשיעור רגע מועטת עד אשר יעבור הזעם ותלך לו ורוצה לומר סתרי עצמך במסתר תשובה ומעשים טובים להגן עליך מזעם הצרות שיבואו קודם בוא הגאולה:

בעדך. כנגדך:

חבי. מלשון מחבואה ומסתור:

זעם. כעס: