יְשַׁעְיָהוּ כ״ו · י״ט

יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אַתְּ הוּא מְחַיֵי מֵיתִין גַרְמֵי נְבֶלְתְּהוֹן אַתְּ מֵקִים יֵחוּן וִישַׁבְּחוּן קֳדָמָךְ כָּל דַהֲווֹ רְמָן בְּעַפְרָא אֲרֵי טַל נְהוֹר טַלָךְ לְעָבְדֵי אוֹרַיְתָךְ וְרַשִׁיעַיָא דִי יְהַבְתָּא לְהוֹן גְבוּרָא וְאִינוּן עֲבַרוּ עַל מֵימְרָךְ לִגְהִנָם תִּמְסַר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יחיו וגו'. רק מתיך, הכף לנוכח השם, הם יחיו, ולפי דעת הכל שזה רמז לתחיית המתים, ויש אומרים שהוא הפך מתים בל יחיו, כי הנה אדונינו מתו ואנחנו שהיינו חשובים כמתים היינו חיים:

נבלתי. היו"ד סימן הנביא כי הוא מישראל, וכן הוא, יחיו מתיך ומתי נבלתי יקומון, כאילו קול ישמעו לאמר הקיצו:

כי טל אורות, טל עם אורה, הוא טלך, והכ"ף לנוכח השם, ויש אומרים כי אורות צמחים כמו ללקט אורות (מלכים ב' ד' ל"ט), והם צמחים יסבו כנגד השמש והירח:

וארץ. נפתח הוי"ו להורות על ה"א הדעת הנעדר, והארץ תפיל הרפאים ממנה כנפל אשת, ויש אומרים אתה לבדך החיית מתיך, כי תולדת הארץ להפיל המתים בתוכה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יחיו מתיך. אמר דרך תפלה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך:

נבלתי יקומון. יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון ר״ל נבלת עמי שנבלו עצמן עלי יקומון בתחיה ואתם שוכני עפר הקיצו משינת המיתה ושבחו לה׳:

כי טל. כי טל התחיה שאוריד עליך יהיה כטל היורד על הצמחים שמגדל אותם כן יחיו המתים על ידי טל תחיה:

וארץ וכו׳. הארץ תפיל ותשליך לחוץ את המתים הקבורים בה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נבלתי. אף גוף הצדיק ההומת יקרא נבלה כמו את נבלת איש האלהים (מ״א יג):

הקיצו. ענין הערה כמו לא הקיץ הנער (מ״ב ד) אורת. הוא שם צמח מה כמו ללקט אורות (שם):

רפאים. כן יקראו המתים על כי נרפו ונחלשו ע״י המיתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל