יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהֹוָֽה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
יְהַבְתָּא לְהוֹן אַרְכָּא לְרַשִׁיעַיָא אִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָךְ וְלָא תָבוּ כָּל יוֹמִין דַהֲווֹ קַיָמִין יַעְבְּדוּן קְשׁוֹט עַל אַרְעָא חֲווֹ שַׁקָרִין אַף אִינוּן לָא יֶחֱזוּן בְּתוּשְׁבְּחַת יְקָרָךְ יְיָ:
יחן. מפעלי הכפל כמו על כמון יוסב (ישעיהו כ"ח כ"ד), והנה הטעם כי השם יחן על הרשע והוא לא ילמד צדק, והטעם שיאריך לו אולי ילמוד:
בארץ נכוחות. במקום שיש שם יושר, יעשו עולה:
נכוחות. מגזרת נכח כמו טובים ונכוחים (שמואל ב' ט"ו ג'), ולא ישים לב לראות גאות השם:
יוחן רשע. ר״ל וכי מהדין שיוחן הרשע הלא בל למד צדק אף מיראת המשפט:
בארץ נכחות יעול. עם כי הוא בארץ ששבו לעשות נכחות ונוסרו בעבור המשפט הבא הנה הרשע הזה לא כן יעשה כי יאחז דרכו לעול עוד:
ובל יראה. ואינו מסתכל בגאות ה׳ ר״ל חושב שבא במקרה ולא מעשה ה׳ המה שמתגאה לשלם גמול:
יוחן. מל׳ חנינה וחסד:
נכחות. ענין ישרות כמו נכוחים למבין (שם ח):
יעול. מל׳ עול:
