יְשַׁעְיָהוּ כ״ד · ו׳

עַל כֵּן מִן קֳדָם מוֹמֵי דִשְׁקַר חֲרוֹבַת אַרְעָא וּצְדִיאוּ דְיָתְבִין בָּהּ עַל כֵּן סָפוּ יָתְבֵי אַרְעָא וְאִשְׁתְּאַר אֱנָשָׁא כִּזְעֵיר:

על כן [אלה]. באלה, חסר בי"ת כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א), ויש אומרים כי תחסר מלת תחת, כמו ונשלמה פרים שפתינו (הושע ל"ד ג'):

חרו. כמו וחרה נחשתה (יחזקאל כ"ד י"א), כמו נשרפו:

על כן אלה. בעבור האלה אשר היתה לשוא לכן כלתה הארץ ושממו יושביה:

על כן. בעבור עון האלה נשרפו יושבי הארץ ונשאר מהם מעט אנשים:

אלה. ענין שבועה וכן ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳):

אכלה. ענין השחתה וכליון:

ויאשמו. מלשון שממה וכן גם עדרי הצאן נאשמו (יואל א׳:י״ח):

חרו. ענין יובש ושרפה וכן נחר מפוח (ירמיה ז):

אנוש. הוא שם משמות האדם:

מזער. מעט כמו ושאר מעט מזער (לעיל טז):