וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃

וְיִמְאַךְ אֱנָשָׁא וַיֶחֱלַשׁ תְּקוֹף גַבְרִין וְלָא תִשְׁבּוֹק לְהוֹן:

וישח. מבניין נפעל כמו ימס לבב העם (יהושע ז' ה'), והטעם בעבור זה באו לידי שפלות:

ואל תשא להם. יש אומרי' שהתי"ו לנוכח השם וטעמו סליחה, והקרוב אלי שאין נפש לאחד מהם שתשא ראש או נפש להם, בעבור שהו' דבר בטעם כטעם וישפל, או תחסר מלת ארץ, כמו ולא נשא אותם האר' (בראשית י"ג ו'), והמדקדק שאמר שמלת אל לא תמצא כי אם על ציווי איננו נכון, והעד ודרך נתיבה אל מות (משלי י"ב כ"ח):

וישח. בעבור זה יהיה כ״א כפוף ושפל:

וישפל. כפל הדבר במ״ש:

ואל תשא. הן ידעתי שלא תשא להם העון:

וישח. ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):

תשא. ענין מחילת העון: