לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃

לְמֵיעַל בִמְעָרַת טִנָרַיָא וּבִשְׁקִיפֵי כֵיפָא מִן קֳדָם דַחַלְתָּא דַייָ וּמִזִיו יְקָרֵיהּ בְּאִתְגַלְיוּתֵיהּ לְמִתְבַּר רַשִׁיעֵי אַרְעָא:

לבוא בנקרת. מקום מנוקר:

ובסעיפי. כדמות בדים יוצאים מהסלע ויסתרו שם:

לערוץ. פועל יוצא, ויתכן היות אל תערוץ (יהושע א' ט') גם כן, ויחסר מלת לבך, ונקר' עריץ (ישעיהו כ"ט כ') שם התואר יוצא כמו האמים (בראשית י"ד ה'):

לבוא. ר״ל כשילך לבוא בנקרות הצורים וכו׳ אז בדרך מהלכו ישליך האלילים מידו:

בנקרת. ענין חור ונקב כמו ואל מקבת בור נקרתם (לקמן כא):

ובסעיפי. ענינו שן הסלע הבולט וכן בסעיף סלע עיטם (שופטים ט״ו:ח׳) והוא ל׳ מושאל מהנוף הבולט מן האילן הנקרא סעיף כמ״ש וכלה סעיפיה (לקמן כז):