בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃

בְּעִדָנָא הַהִיא יְרַחֲקוּן בְּנֵי אֱנָשָׁא יַת טַעֲוַת כַּסְפֵּיהוֹן וְיַת טַעֲוַת דְהַבְהוֹן דַעֲבָדוּ לְהוֹן לְמִסְגֵיד לְטַעֲוָתָא וּלְצַלְמָנַיָא:

ביום. אשר עשו לו, העושים, כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ"ח א'), את אשר כבר עשוהו (קהלת ב' י"ב):

לחפר פרות. לפי דעתי שהאחת (נ"א שם אחת) חפרפרת, והוא שם עוף יעוף בלילה כעטלף, ומביא עצמו ביום במקום סתר, ויש אומרי' שהוא עוף שיאכל הפירו' בלילות, והם שתי מלות:

אשר עשו לו. אשר עשו כולם כ״א לעצמו להשתחות אליה:

לחפור פרות. מוסב על מלת ישליך לומר האלילים ישליך אל החפירות העמוקות ואל חורי העטלפים:

לחפר פרות. פתרונו כמו מלה אחת והוא מל׳ חפירה ונכפלה העי״ן והלמ״ד הפעל לומר בחפירות עמוקות כמו אדמדם שפי׳ אדום ביותר וכן ירקרק והדומות:

ולעטלפים. שם עוף עטלף והוא הפורח בלילה: