בְּי֤וֹם נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּי֥וֹם נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בַּאֲתַר דְאִתְקַדַשְׁתּוּן לְמֶהֱוֵי עַם תַּמָן קִלְקַלְתּוּן עוֹבָדֵיכוֹן וְאַף כַּד עַלְתּוּן לַאֲרַע בֵּית שְׁכִנְתִּי תַּמָן הֲוָה חֲזֵי לְכוֹן לְמִפְלַח שְׁבַקְתּוּן פּוּלְחָנִי וּפְלַחְתּוּן לְטַעֲוָתָא אַרְחֵיקְתּוּן תְּיוּבְתָּא עַד דִמְטָא יוֹם תְּבַרְכוֹן בְּכֵן הֲוָה כֵּיבְכוֹן לְמַפְחַת נְפָשׁ:
ביום. תשגשגי. מגזרת שגיא (איוב ל"ו כ"ו), תגדלי אותו מהרה, וכמוהו ובבקר זרעך תפריחי, והנה אומר לך כלל בדברי נביאי התוכחות, כי מחצי הפסוק נלמוד על חציו ברוב:
נד קציר. והנה ינוד הקציר כמו וטל ילין בקצירי (איוב כ"ט י"ט):
ביום נחלה. תחסר מכה, והנה נחלה תאר למכה, וככה מאכלו בריאה (חבקוק א' ט"ז), והעד וכאב אנוש, מגזרת ויאנש (שמואל ב' י"ב ט"ו), והנה הטעם כי הרבית בנים ויבא יום האיד ויסופו:
ביום נטעך. לכן היית מצלחת בתחילה כי ביום שנטעו אותך נתגדלת למעלה ובבקר שאחריו תוציא פרחי הזרע ר״ל במהירות רב בא לך הגדולה:
נד קציר. אבל עתה בהשחיתך דרכך הנה תנוד הענף ממך ביום בוא עליך נחלה ומכאוב אנוש ור״ל ביום בוא האויב יכלה הכל מבלי שארית:
תשגשגי. ענין גדול למעלה למעלה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צ״ב) ונכפלו הפ״א ועין הפעל ויורה על הפלגה וכן לחפר פרות (לעיל ב׳) שפי׳ חפירות עמוקות ביותר:
נד. מל׳ נדידה:
קציר. ענינו ענף כמו תשלח קציריה (תהילים פ׳:י״ב) נחלה. מל׳ חולי:
אנוש. כאוב ביותר וכן אנוש חצי בלי פשע (איוב ל״ד):
