יְשַׁעְיָהוּ ט״ז · ט׳

עַל כֵּן כְּמָא דְאַיְתֵיתִי מַשִׁרְיָן עַל יַעְזֵר כֵּן אַיְתֵי קְטוֹלִין עַל שִׂבְמָא אֱרַוִינָךְ דִמְעָתָא חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה אֲרֵי עַל חַצְדִיךְ וְעַל קִיטְפִיךְ בְּזוֹזִין נְפָלוּ:

על כן אבכה. יאמר כל א' וא' ממואב:

גפן שבמ'. שם מקום ויחסר על:

אריוך. מלה זרה כי היו"ד תחת הוי"ו והוי"ו תחת ה"א נח והיא מלה זרה, והכ"ף לנוכח חשבון, והיא מדינת מואב הגדולה:

על קיצך. פרי הקיץ:

הידד. זאת המלה ידברו בה הרומסים והדורכים והנה ישחת הפרי והקציר בעודנו רטוב:

על כן. אמר הנביא בלשון מואב על כן בענין הבכי שבכיתי על יעזר בזה הענין עצמו אבכה על אבדן גפן שבמה:

אריוך וכו׳. אתה חשבון ואלעלה ארוה את כל אחת מכם בדמעות עיני ואחז במשל כאלו הוא מטר המרוה את הארץ:

על קיצך. על תלישת פירות הקיץ ועל קציר שדך תנה קול הידד והיא קריאת צעקת השוללים הבאים פתאום:

אריוך. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח):

קיצך. פירות הקיץ:

נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (ברא׳ כה):