כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃

אֲרֵי אִתְבְּזִיזָא מַשִׁרְיַת חֶשְׁבּוֹן אִתְקַטְלָא סִיעַת שִׂבְמָה מַלְכֵי עַמְמַיָא קְטִילוּ שִׁלְטוֹנֵיהוֹן עַד יַעְזֵר מְטוֹ טָעוֹ לְמַדְבְּרָא מְטַלְטִלֵיהוֹן גָזוּ עֲבַרוּ יַמָא:

כי שדמות. כמו ומשדמות עמורה (דברים ל"ב ל"ב) כמו גפנים:

אמלל. כל אחד:

בעלי גוי'. כמו אדני יוסף (בראשית ל"ט כ'), כ סף ישיב לבעליו (שמות כ"ד ל"ד), והם מלכי אשור:

הלמו שרוקיה. הכו כמו והלמה סיסרא (שופטים ה' כ"ו):

עד יעזר נגעו. כל כך היו רחבים:

תעו מדבר. שרחבו עד מקום שאין שם ישוב:

שלוחותיה. אילניה כמו שלחיך פרדס רימונים (שיר השירים ד' י"ג):

נטשו. כמו והנם נטושי' (שמואל א' ל' ט"ו), פרושים:

כי שדמות חשבון. השדות של חשבון נכרת והגפנים של שבמה הנה שרי העובדי כוכבים שברו הזמורות היפות שבהם:

עד יעזר נגעו. היו מנוגעים ונגפים עד יעזר תעו מדבר. תעו מדרך הישר לברוח מדברה:

שלוחותיה. התפשטות ענפיה פשטו למרחוק ועברו את הים ר״ל הגולים גלו למרחוק:

שדמות. שדות תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל (חבקוק ג׳:י״ז):

אמלל. ענין כריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ):

בעלי. ענין אדון ושר כמו אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד):

הלמו. ענין שבירה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה):

שרוקיה. זמורות נבחרים כמו ויטעהו שורק (לעיל ה):

נגעו. מל' נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח׳:ט״ו):

שלחותיה. ענין התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (ש״ה ד):

נטשו. ענין פזור והתפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו):