יְשַׁעְיָהוּ ט״ו · ב׳

כי בליל שדד ער מואב נדמה. נדמה מואב כאילו ישן דומה ואין יכול להלחם ובליל אחר אשר שודד בו קיר מואב נדמה ת"י ואינון רדימין ער וקיר שתי מדינות מואב הם:

סְלִיקוּ לְבָתַּיָא דְדִיבוֹן לְבָמָתָא לְמִבְכֵּי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאֲבָאֵי מְיַלְלִין בְּכָל רֵישֵׁיהוֹן מְרָטָה וּבְכָל דְקַן גִלוּחַ:

עלה. הטעם עלה יושב [הבית]:

הבית. שם מדינה:

הבמות. לע"ז:

בכל ראשיו. של מואב:

כל זקן גדועה. שם כמו וחבולתו חוב (יחזקאל י"ח ז'):

ובי"ת בראשיו ימשך אחר עמו כמ"ם מאל אביך (בראשית מ"ט כ"ה):

עלה הבית. מואב עלה לבית העבודת כוכבים ואנשי דיבון עלו על הבמות לבכות שמה בחושבם שהעבודת כוכבים תרחם עליהם ותצילם:

על נבו. על חורבן נבו ומידבא ייליל מואב:

קרחה. כי ימרטו שערות ראשם וישאר קרח:

גרועה. תלש השערות ונחסר מהם:

קרחה. ענין מריטת השער:

גרועה. מלשון גרעון וחסרון: