יְשַׁעְיָהוּ ט״ו · א׳

משא מואב. נתנבא ישעיה שיבוא סנחרב על מואב ויגלם כמו שנאמר (לקמן טז) בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב:

מַטַל כָּס דִלְוָט לְאַשְׁקָאָה יַת מוֹאָב אֲרֵי בְּלֵילְיָא אִתְבְּזִיזַת לְחַיַת מוֹאָב וְאִינוּן דְמִיכִין וּבְלֵילְיָא אִתְכְּבֵישׁ כְּרַכָּא דְמוֹאָב וְאִינוּן רְדִימִין:

משא. בליל, סמוך והטעם בליל כך מהשבוע:

שודד ער מואב. והנה הוא חסר בי"ת במואב:

נדמה. נכרת כמו ודמיתי אמך (הושע ד' ה'):

קיר מואב. מדינה כמו וארם מקיר (עמוס ט' ז'):

משא מואב. נבואה זו על מואב אשר בליל בעת השינה בא השודד ושדד את העיר ער העומדת במואב ונכרת עמה:

קיר מואב. העיר קיר העומדת במואב גם היא נשדדה בליל ונכרת עמה:

שדד. ענין עושק ואבדון:

נדמה. ענין שתיקה כמו וידם אהרן (ויקרא י׳:ד׳) ויאמר כן על האבדון והכריתה על כי הוא מושתק מעתה ולא נשמע קולו וכן אוי לי כי נדמתי (לעיל ו):