וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃

וְתִטוֹל מַתְלָא הָדֵין עַל מַלְכָּא דְבָבֶל וְתֵימַר אֵיכְדֵין בְּטֵילַת מַרְוַת מְשַׁעְבְּדָנָא סָף תְּקוֹף חַיָבָא:

ונשאת. מדהבה. תרגום זהב, וכן בלשון קדר והטעם זהב המם:

ונשאת. תרים קול לדבר המשל הזה וכו׳:

שבת נוגש. נתבטל הנוגש לעבוד עבודה:

שבתה. נתבטלה המדה המוזהבת רצה לומר העשירות בעלת מרבית הזהב:

שבת. ענין בטול כמו רהב הם שבת (לקמן ל):

מדהבה. תרגום של זהב הוא דהבא וכן נאמר בים אנת ראשה די דהבא (דניאל ב׳:ל״ח):