לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃

לָא תְהֵי כְּחַד מִנְהוֹן בִּקְבוּרָה אֲרֵי אַרְעָךְ חַבֵּילְתָּא וְעַמָךְ קָטֵילְתָּא לָא יִתְקַיֵים לַעֲלָם זֶרַע מַבְאָשִׁין:

לא תחד. חסר אל"ף השורש כמו אוהבי אהב (משלי ח' י"ז), ורבי יהודה המדקדק אומר שהוא חסר יו"ד מגזרת יחד:

כי ארצך שחת. אפילו ארצך שחת ואף כי ארצות אחרות, והנה פירושו ועריו הרס:

לא תחד. לא תהיה כאחד להיות שוה למלכי העכו״ם בדבר הקבורה לנוח בכבוד:

כי ארצך שחת. ולזה פחד מאד עד שהוציאוהו מקברו:

עמך הרגת. כמ״ש ואמר להובדא לכל חכימי בבל (דניאל ב׳:י״ב):

לא יקרא וכו׳. בניו שהם זרע מרעים לא יקרא לזמן רב לומר אלו מזרע נ״נ כי במהרה יכרת זרעו:

תחד. מלשון חד ואחד: