וְאַתָּ֞ה הׇשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙ כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב לְבֻ֥שׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶב יוֹרְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹר כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס׃

וְאַתְּ אִתְרְכִיתְּנָא מִקִבְרָךְ כְּחָט טְמִיר חֲפֵי קְטִילִין מְטַעֲנֵי חֶרֶב נַחֲתִין לְגוֹב אַבְנֵי בֵּית אַבְדָנָא כִּפְגַר מְדַשְׁדָשׁ:

ואתה. הקדמונים אמרו כי אחרי מות נבוכדנצר נסחב מקברו, כי היו אומרים אנשי ממלכתו שמא לא מת ועוד ישוב כאשר שב בראשונה. גם זה נכון, והאמת כי זה הפסוק על נבוכדנצר הוא, כי הוא תחלת מלכות בבל על ישראל, והעד הכינו לבניו מטבח:

כנצר. סעיף:

מטועני חרב. בלשון קדר כמו מדוקרים, ויש אומר מגזרת טענו (בראשית מ"ה י"ז) בדרך רחוקה, כמו מלאים:

מובס. פעול מהשניים הנראים:

ואתה. אבל אתה נשלכת מקברך כמו שעוקרין ענף המחוטב לזרקו להלן כי ארז״ל בשעה שנטרד נ״נ לשבעה שנים עם החיות המליכו עם הארץ את אויל מרודך בנו וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורים עד יום מותו כשמת הוציאו את אויל מרודך להמליכו ולא קבל אמר אם ישוב למלכותו יהרגני ולא האמין שמת עד שהוציאוהו מקברו:

לבוש הרוגים. בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים מדוקרי חרב מרוב הלכלוך:

יורדי אל אבני בור. ר״ל אשר מרוב הלכלוך יורדים במלבושים כאלה בעמקי הבור כגוף הפגר הנרמס כי לגודל המאוס לא יפשטו המלבושים מעליהם ואמר שבמלבוש כזה יגררו פגר נ״נ ללעג ולקלס:

כנצר. כענף וכן ונצר משרשיו יפרה (לעיל יא):

מטעני חרב. מדוקרי חרב והוא לשון ערבי:

אבני בור. עומק הבור מקום שהאבנים צוללים ויורדים:

כפגר. כן נקרא גוף ההרוג וכן רב הפגר (עמוס ח):

מובס. נרמס ונדרס כמו יבוס צרינו (תהלים ס):