וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ {ס}

ובחר עוד בישראל. לעתיד יגאלם גאול' שלימה:

וְיַדְבְּרִינוּן עַמְמִין וְיוֹבְלוּנוּן לְאַרְעֲהוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אֲרַע שְׁכִנְתָּא דַייָ לְעַבְדִין וּלְאַמְהָן וִיהוֹן שָׁבִין לְשׁוֹבֵיהוֹן וְיִפְלְחוּן בִּמְשַׁעְבְּדֵיהוֹן:

ולקחום. הטעם כאשר יראו העמים שכורש יכבד לישראל יבקשו להיותם [צ"ל להיות] עבדים לישראל:

ולקחום. העמים יקחו את ישראל והביאום אל מקומם:

והתנחלום. בית ישראל ינחלו מהם בהיותם על אדמתם להיות להם לעבדים ולשפחות:

והיו שובים. הם ישבו את האומות אשר שבו אותם מאז:

ורדו. ימשלו באותם שנגשו אותם לעבודה:

והתנחלום. כמו ונחלום:

שובים. מלשון שבי:

ורדו. ענין ממשלה כמו וירד מיעקב (במדבר כד):