וְהֶחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵ֚ת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים׃

וְיַבֵּשׁ יְיָ יַת לִישָׁן יַמָא דְמִצְרַיִם וִירֵים מְחַת גְבוּרְתֵּיהּ עַל פְּרָת בְּמֵימַר נְבִיוֹהִי וְיַמְחִינֵיהּ לְשַׁבְעָא נַחְלִין וִיהָכוּן בֵּיהּ בְּסַנְדָלִין:

והחרים. יכרית, כמו וכל חרם (ויקרא כ"ז כ"ט), שיעברו בו ישראל ביבשה ולא יעכבם הים שישובו מהרה:

בעים. אין לו אח, והמ"ם שורש, וטעמו כמו בכח, והמפרשים אותו מגזרת אם תבעיון בעיו (ישעיהו כ"א י"ב) לא ידעו הדקדוק:

הנהר. הוא היאר:

והדריך. פועל יוצא לב' פעולים:

והחרים. יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים:

על הנהר. זה נהר פרת:

והכהו. את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל:

והדריך. דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה:

והחרים. ענין כריתה ואבוד:

לשון ים מצרים. הוא הנילוס ולפי שהוא מתדבק אל הים נראה כאלו הוא לשון הים ועל שם שהוא נמשך כלשון נקרא לשון:

והניף. ענין הרמה:

בעים. ענין חוזק ואין לו דומה:

והדריך. מלשון דרך והלוך: