יְשַׁעְיָהוּ י״א · ט״ו

וְיַבֵּשׁ יְיָ יַת לִישָׁן יַמָא דְמִצְרַיִם וִירֵים מְחַת גְבוּרְתֵּיהּ עַל פְּרָת בְּמֵימַר נְבִיוֹהִי וְיַמְחִינֵיהּ לְשַׁבְעָא נַחְלִין וִיהָכוּן בֵּיהּ בְּסַנְדָלִין:

והחרים. יכרית, כמו וכל חרם (ויקרא כ"ז כ"ט), שיעברו בו ישראל ביבשה ולא יעכבם הים שישובו מהרה:

בעים. אין לו אח, והמ"ם שורש, וטעמו כמו בכח, והמפרשים אותו מגזרת אם תבעיון בעיו (ישעיהו כ"א י"ב) לא ידעו הדקדוק:

הנהר. הוא היאר:

והדריך. פועל יוצא לב' פעולים:

והחרים. יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים:

על הנהר. זה נהר פרת:

והכהו. את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל:

והדריך. דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה:

והחרים. ענין כריתה ואבוד:

לשון ים מצרים. הוא הנילוס ולפי שהוא מתדבק אל הים נראה כאלו הוא לשון הים ועל שם שהוא נמשך כלשון נקרא לשון:

והניף. ענין הרמה:

בעים. ענין חוזק ואין לו דומה:

והדריך. מלשון דרך והלוך: